top of page
yorai

יוראי כהן

helmat

״המעשים שעשינו בחיינו יהדהדו לנצח״

14/7/1994 - 7/10/2023

bees

​

הסרטון הזה מספר על יויו

בדיוק כמו שהוא היה – שטותניק, מצחיק, לב ענק, חבר שאין כמוהו ואבא מדהים. הוא תמיד ידע להפוך כל רגע לקסום, להצחיק כשצריך ולחבק כשאין מילים. הכנתי את הסרטון הזה לכבוד יום ההולדת שלו, מתוך אהבה וגעגוע אינסופי, כדי שנזכור יחד את האיש שהוא היה – אור גדול שהשאיר חותם בלב של כולנו

​

רס״ב יוראי אליהו כהן - יויו שלנו

בנם של אסתר ויעקב. נולד ביום ז׳ באב תשנ״ד (14.7.1994) בחצור הגלילית. ילד שני במשפחה, אח לבר ונועה. האיש של אדר ואביה של ניב הקטנה.

כבר בילדותו התבלט כאדם מיוחד – ילד שובב, מתוק, נבון, דעתן וחייכן. תכונות אלו ליוו אותו גם בבגרותו, כשהפך לגבר מרשים, חזק, צנוע ובעל לב רחב. יוראי היה חבר אמיתי לכל מי שהכיר אותו.
הספורט היה מרכז חייו, ומעל לכול – קרוספיט, שהפך למקום המפלט שלו. הוא התמקצע בתחום זה, השתתף בתחרויות והיה לאחד המובילים בארץ. מאז ילדותו שיחק גם כדורגל בקבוצות ילדים ונוער רשמיות, אך עם גיוסו לצה״ל בחר לוותר על החלום לטובת שירות קרבי ומשמעותי.
יוראי שאהב את החיים ידע לנצל כל שעה פנויה לדברים שאהב לעשות יחד עם רעייתו , ביתו, וחבריו – חופשות, קוקטיילים משובחים, מסעדות איכותיות ועד בשרים מובחרים. הוא היה ידוע ביכולתו להפיק את מידת העשייה המושלמת לכל נתח בשר.
עם זאת, נשאר צנוע ואמיתי בחלומותיו. חלומותיו היו פשוטים: חיים טובים ונעימים לעצמו, לרעייתו האהובה אדר אהבת חייו הראשונה והאחרונה,
אותה הכיר בגיל שבע-עשרה, ולבתם ניב שנולדה בקיץ 2022. הוא חלם לשוב לעוטף עזה, לחיות בשקט הפסטורלי שהכיר מילדותו, ולהעניק לבתו את תחושת השלווה והפשטות שכה אהב.
יוראי שירת את המדינה למעלה מעשור, תחילה כלוחם וכחובש קרבי בסיירת הצנחנים, שם השתתף בלחימה במהלך ״צוק איתן״ (קיץ 2014). לאחר מכן התגייס לשב״כ ובהמשך, בינואר 2020 התגייס ליחידת הימ״מ במשטרה, שם תפקד כפורץ, מפקד חוליה, חובש ולוחם בצוות חוד. רבות מפעולותיו למען ביטחון המדינה יישארו לעד עלומות, אך ברור שמעשיו תרמו רבות.
יוראי ראה בשירותו ובהגנה על המדינה שליחות עליונה וערך ראשון במעלה.

Untitled design (1)_edited.png

סיפור גבורתו 

באותו חלק ארץ בו חלם לחיות, בסמוך לקיבוץ גבים בו התגורר בעבר, הקריב יוראי את חייו למען המדינה.
בשבת כ״ב בתשרי, שמחת תורה תשפ״ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי  בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו בוקר, בשעה 06:30 הוקפץ יוראי מביתו ביהוד יחד עם חבריו ליחידה. הוא נפרד מאשתו אדר ומבתו התינוקת ניב ויצא עם צוותו דרומה לשדרות. היכרותו עם האזור, בו התגורר בעבר, אפשרה לו לנווט את הכוח בבטחה. בעת כניסתם לצומת שער הנגב, נתקל הכוח במארב מחבלים. יוראי וחבריו ניהלו קרב עיקש, במהלכו נהרגו המחבלים. בקרב נפלו יוראי ופקד אברהם הנקין. 
באותו יום, במהלך קרבות גבורה בסביבות שער הנגב ובאזור, איבדה היחידה
תשעה מלוחמיה, אך במעשיהם בלמו את התקדמות המחבלים וחיסלו מאות מהם.
רב-סמל מתקדם יוראי אליהו כהן נפל בקרב ביום כ״ב בתשרי תשפ״ד (7.10.2023).
בן עשרים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה.
הותיר אישה, בת, הורים, אח ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל בכיר.

הזיכרונות שלנו מיויו

יוראי
אחייני
הבן של אחותי הקטנה. .
הילד המתוק מדבש, עם צמד עיניים גדולות, נבונות וטובות, הסקרניות והרואות הכל.. 
התינוק המתוק שכולנו התפעלנו והסתובבנו סביבו,
התייוק שאחותי אמרה עליו כמה הוא נח ונעים. ילד טוב.
הילד שצמח להיות שובב והמצחיק שגלגל אותנו מצחוק בחיקויים, בשטויות והמבטים מלאי הערמומיות, ובאחת הפכו מבטיו לממוקדים, מעמיקים בוחנים ושוקלים. 
ילד שלנו.
איך בדיוק מעכלים את חסרונך?
איך בכלל הוגים על השפתיים את המילים הנוראות: ״ יוראי נהרג״.
איך חולפת המחשבה בראש, ״מאז שיוראי נהרג״- זה באמת בלתי נתפס.
הן אתה מסמל עבורי, עבור כל מי שהכיר אותך, את סמל האיתנות, החוסן והיציבות,
העצמה הפנימית של האדם, הרוח החזקה והיודעת מה נכון, סמל הבריאות של גשמיות ורוחניות, אז איך אתה ״נהרג״?!
כבר חלפו להם חדשים רבים, עוד מעט כבר נחגוג פעם שניה יום הולדת לך כשאינך, וזה כאילו אתמול.

יוראי, אחייני, כבן לי, 
זכורני, שכילד קטן התארחת אצלנו בבית וזה היה עונג צרוף לשמוע את השיחות שלך עם יועד הבן שלי, ועם בר אחיך, דברתם על מדע, ואסטרונומיה, חלל ומה לא? ומידי פעם צחוקך המתגלגל נשמע מהחדר והדבקת את כולם בחגיגה שפעמה בך.

יש לי מצך זכרונות רבם ונפלאים.
וכל כך כואב לי להעלותם על הכתב.

ילד שלנו, בן מפואר של עם ישראל, 
היית מקור אדיר לגאווה עבורי.
כמה התפללתי לשלומך
כמה פחדתי עליך וביום שהגיעה הבשורה, הופתעתי וסירבתי לקבלה. 
עדיין דודתך בורחת מבשורה.

אהוב שלי
אני מבקשת שתשלח סימן

יוראי
אחייני
הבן של אחותי הקטנה. .
הילד המתוק מדבש, עם צמד עיניים גדולות, נבונות וטובות, הסקרניות והרואות הכל..
התינוק המתוק שכולנו התפעלנו והסתובבנו סביבו,
התייוק שאחותי אמרה עליו כמה הוא נח ונעים. ילד טוב.
הילד שצמח להיות שובב והמצחיק שגלגל אותנו מצחוק בחיקויים, בשטויות והמבטים מלאי הערמומיות, ובאחת הפכו מבטיו לממוקדים, מעמיקים בוחנים ושוקלים.
ילד שלנו.
איך בדיוק מעכלים את חסרונך?
איך בכלל הוגים על השפתיים את המילים הנוראות: ״ יוראי נהרג״.
איך חולפת המחשבה בראש, ״מאז שיוראי נהרג״- זה באמת בלתי נתפס.
הן אתה מסמל עבורי, עבור כל מי שהכיר אותך, את סמל האיתנות, החוסן והיציבות,
העצמה הפנימית של האדם, הרוח החזקה והיודעת מה נכון, סמל הבריאות של גשמיות ורוחניות, אז איך אתה ״נהרג״?!
כבר חלפו להם חדשים רבים, עוד מעט כבר נחגוג פעם שניה יום הולדת לך כשאינך, וזה כאילו אתמול.

יוראי, אחייני, כבן לי,
זכורני, שכילד קטן התארחת אצלנו בבית וזה היה עונג צרוף לשמוע את השיחות שלך עם יועד הבן שלי, ועם בר אחיך, דברתם על מדע, ואסטרונומיה, חלל ומה לא? ומידי פעם צחוקך המתגלגל נשמע מהחדר והדבקת את כולם בחגיגה שפעמה בך.

יש לי מצך זכרונות רבם ונפלאים.
וכל כך כואב לי להעלותם על הכתב.

ילד שלנו, בן מפואר של עם ישראל,
היית מקור אדיר לגאווה עבורי.
כמה התפללתי לשלומך
כמה פחדתי עליך וביום שהגיעה הבשורה, הופתעתי וסירבתי לקבלה.
עדיין דודתך בורחת מבשורה.

אהוב שלי
אני מבקשת שתשלח סימן

יעל ביטון דה-לנגה

I always thought that one day I would have wanted a son like that... his mix of charm, wisdom, determination, innocence, kindness, and simplicity made him a light yet impactful person.

I always thought that one day I would have wanted a son like that... his mix of charm, wisdom, determination, innocence, kindness, and simplicity made him a light yet impactful person.

Andrea

dirty gray background.jpg
dirty gray background.jpg

לזכרך, מתוך געגוע ואהבה שאין להם סוף, אדר 

bottom of page